זהותו של הנוצרי

ובכן, קודם כל, אני רוצה להודות לכולם שבאו, טוב לראות את כולם כאן. ואני רוצה להודות במיוחד למתרגמים שלנו שמאפשרים את זה, כי מכל מי שנמצא בחדר, יש רק בערך שניים שבאמת נהנים מהאנגלית. אז זה בעיקר בשביל הסרטון, וברוכים הבאים לכל מי שצופה, ואנחנו מקווים שתהיו מבורכים במהלך הטקס.

אז דיברנו על הסימנים השמימיים, השפה השמימית של אלוהים, ואיך זה מראה לנו דברים בשמיים ומה המשמעות שלהם. ובשבוע שעבר דיברנו על החשיבות של התבוננות בשמיים, ואיך תפקידנו להסתכל הלוך ושוב בשמיים, ואז נגלה כאן את הסימן של בן האדם. ואשתי כבר שיתפה קצת בתקופת הילדים על הסימן, אז לאלו מכם שחדשים, יהיה לכם קצת שם, תראו את זה שוב.

אבל אלוהים מכוון אותנו להביט אל השמיים, ואנחנו רואים את זה, ואז נבחן היום איך זה מיושם בחיינו. אז קודם כל, מה זה? קצת עשבים שוטים, כן? אם הייתי שותל את זה באדמה, וזה גדל לעץ גדול, איזה סוג של פרי היה זה? מי יכול להגיד לי? מנגו, נכון? זה מנגו. חלק מעץ מנגו.

למה שזה ייצר מנגו, לא נגיד תפוחים? כי זה עץ מנגו. איך אתה יודע שזה עץ מנגו? כתוב, אני לא רואה שום תווית בשום מקום שאומרת שזה מנגו? איך אתה יודע? אוקיי, סוג העלים, אנחנו מזהים אותו כעץ מנגו. יופי.

אז, יש בזה משהו שאומר לצמח לגדול בצורה מסוימת, לייצר עלים ארוכים ורחבים, ומאפיינים רבים ושונים, ובסופו של דבר לייצר מנגו. בגבעול הקטן הזה, יש משהו כתוב שמתאר את המנגו, הפרי שאנחנו אוכלים, ואני חושב שהכל כאן. כי אם אני פשוט לוקח את זה, אני שותל אותו באדמה, הוא גדל, הוא מייצר מנגו.

המנגו האלה כתובים כאן איכשהו. איך זה? אוקיי, היום, ועם המדע המודרני, אנחנו יודעים שזה בגלל משהו זעיר מאוד שנמצא בתוך הצמח. מי יכול להגיד לי מה זה? הדנ"א, זה נכון.

זה נקרא מולקולת החיים. והדנ"א הזה, הוא מתאר הכל על הצמח. הדנ"א הוא כמו ספר גדול.

ובספר הזה, יש פרק שמתאר את העלים. ואז יש פרק נוסף שמתאר פירות. יש פרק נוסף שמתאר את הפרחים.

ועוד פרק שמתאר את השורשים. והספר כולו כתוב במולקולת החיים הזו. בכל מקום בצמח.

לכל חלק בצמח יש את הספר השלם של כל העץ בתוך הצמח. וזה הדנ"א. דנ"א.

אז הדנ"א הזה, זה כמו החוק של הצמח. הוא אומר, אוקיי, תעשו את העלים בצורה הזאת. זה חוק ארוך.

והרבה, הרבה, הרבה מפרטים. זו הסיבה שזה ספר גדול. כי יש בו הרבה פרטים שהוא צריך לתאר.

הכל במולקולה אחת. אז כשמדברים על צמח ומה שהוא. וזה נכון לגבי כל יצור חי.

אנחנו אותו הדבר. הכל כתוב בספר. והספר הזה הוא ה-DNA שלנו.

אתם יכולים לחשוב על זה ככה... רציתי לקרוא להרצאה שלנו היום, "זהות הנוצרים". כי זה על מי שאנחנו כנוצרים. וזה על הדנ"א שלנו.

בדיוק כמו מה שגורם לעץ המנגו לייצר מנגו. זה בדנ"א. בדנ"א שלנו, זה דומה מאוד לפאנל גדול עם המון מתגים וכפתורים וכפתורים.

אתם יודעים, עלים ארוכים או עלים קצרים, עלים רחבים, עלים צרים. הרבה בקרות שונות שניתן לכוונן כדי לייצר, שמתארות איך העץ הזה צריך להיראות ולפעול. אז השאלה היא... האם זה תמיד אותו דבר? האם זה אי פעם משתנה? האם הדנ"א שלנו אי פעם משתנה? אולי, אולי לא.

נראה. אבל דבר אחד בטוח. כי הגוף שלנו מורכב מהרבה, הרבה, הרבה, מה שאנחנו מכנים תאים.

תיראו בערך כך. אלו רק תאי עור. אם תסתכלו מקרוב, תראו את היחידות הבודדות.

ובתוך כל אחד מהם נמצא הספר השלם. אבל בכל זאת, לא כולנו אותו הדבר בכל מקום. יש לנו אוזניים, יש לנו אף, יש לנו עיניים.

לכל תא בכל חלק בגוף שלנו יש ספר שלם. אבל באוזניים שלנו, הוא פתוח לפרק על האוזניים. למרות שיש בו את כל הספר, זה כאילו הוא קורא מחלק אחד.

ובכל חלק בגוף שלנו, זה חלק אחר בספר. וככה זה עובד. בסך הכל, הספר מתאר מי אנחנו.

אבל כל חלק בנפרד מתואר בחלק נפרד של הדנ"א שלנו. אבל יש בזה יותר מזה. כי מה לגבי צעיר לעומת זקן? אתם יודעים, כשהגעתי לגיל 20 בערך, זה היה כאילו מישהו לקח את הידית.

והכפתור הזה היה כמה שיער היה לנו. ואז הכל ירד וירד לאט לאט במשך כמה שנים, עד שלא נשאר לנו הרבה. אז הדנ"א שלנו משתנה, או לפחות הוא מתבטא בצורה שונה בזמן, וגם במקומות שונים בגוף שלנו.

אבל עדיין, הכל כתוב בספר, בכל תא בגוף שלנו. אוקיי. אז עכשיו בואו נשים את זה בהקשר של הבריאה.

כי בראשית, אלוהים ברא את כל הדברים הגדולים עם הדנ"א הזה. לכל אחד יש ספר משלו. והוא עשה אותו מושלם.

ובסוף, אתם יודעים, אתם יודעים את הסיפור. אחרי כל יום של בריאה, הוא אמר... מי יכול לומר לי? מה הוא אמר בסוף? הוא יצר משהו יום אחד, והוא אמר, הוא הסתכל על זה, והוא אמר, זה טוב. אחרי כל יום, הוא אמר, הוא הסתכל על זה, והוא ראה, וואו, זה טוב.

ממש בסוף, אחרי כל השבוע, הוא הסתכל על התמונה המלאה של כל הדברים שהוא יצר, ובכל זאת, הוא ראה את זה, ואמר, וואו, זה ממש טוב. ואז, מה הוא עשה? ואז הוא עצר. לא היה לו יותר מה לעשות, כי זה כבר היה גמור.

זה היה ממש טוב. לא היה שום דבר נוסף שהוא יכל לעשות כדי לשפר. בסדר.

וכך, כך זה התחיל. אבל אז, אחרי זמן מה, כמובן, אדם וחוה נהנו מהגן לזמן מה. ואז, היה הפיתוי והחטא.

הנפילה בחטא. וחטא הוא כמו וירוס. וירוסים הפכו פופולריים בימים אלה.

הם מאוד, מאוד זעירים. אז, אם מסתכלים עליהם ברמה המיקרוסקופית, יש סוגים שונים של וירוסים. והם נראים בערך כך.

הרשו לי להראות לכם קצת מבפנים. כולם בעצם אותו הדבר. הם כמו שקית, או שקית, או מיכל כלשהו, ​​צורה שונה.

ובפנים, יש או DNA, או משהו שנקרא RNA, שהוא בעצם אותו דבר כמו DNA. זה שונה, אבל הוא יכול לתפקד באותו אופן. וכך, יש לנו וירוס, שיש לו קצת DNA בשק.

רוב האנשים אומרים שזה אפילו לא חי. כי זה חייב להיות בעל יצור חי, או אורגניזם להיקשר אליו. ואז, למשל, אם אנחנו נדבקים בנגיף, אנחנו בדרך כלל נושמים אותו.

זה נצמד אלינו. ואז אנחנו עושים את העבודה. אנחנו מכפילים את הדנ"א.

לא הדנ"א שלנו, אלא במקרה הזה, הדנ"א של הווירוס. אז, יש לנו את ספר הדנ"א שלנו, נכון? אבל הווירוס מגיע, והוא אומר, הנה הדנ"א של הווירוס. והוא מגיע ושם את הדנ"א שלו בספר שלנו.

אז עכשיו, זה כמו מכונת צילום. והמכונה הזו עושה עותקים. והווירוס מגיע, ואתם יכולים לדמיין, אם תשימו את הספר על מכונת הצילום, אז היא מתחילה להעתיק את הדנ"א של הווירוס.

זה מזכיר לי תקופה שהייתי באוניברסיטה. לאחד הפרופסורים שלי היה עוזר, הוא היה צריך כמה עותקים. אז הוא שם פתק קטן בחזית שאומר, בבקשה תעשו 40 עותקים.

והוא שם את זה בקופסה של העוזר, של העוזר שלו. אז, העוזר הגיע, מצא את הדבר הקטן, ואת הפתק. והיא הכינה את 40 העותקים.

ונחשו מה קורה? על כל עותק, בבקשה הכינו 40 עותקים. בבקשה הכינו 40 עותקים. ואז הוא הסיר את הפתק.

אז, ככה הווירוס הוא. ואז הוא מועתק. והגוף שלנו מתוכנן להילחם בזה.

אבל לפעמים, זה באמת משולב בספר שלנו. בצורה קבועה. וכך, זה כבר לא משהו נפרד, אלא זה באמת נכתב בספר.

אל מי שאנחנו. למעשה, אומרים שעד 10% מהדנ"א שלנו עשוי מווירוסים עתיקים שאבותינו נדבקו בהם. והדנ"א מאותם וירוסים הפך לחלק מאיתנו.

וזו הסיבה היחידה שזה עכשיו חלק מאיתנו. זה הרבה. 10%.

וככה זה עובד במידה רבה עם חטא. בראשית, אלוהים ברא אותנו מושלמים. לא היו פגמים בדנ"א.

אבל כשאדם וחוה חטאו, זה היה כאילו הווירוס הגיע והחדיר את עצמו לדנ"א שלנו. אבל זה לא היה סתם בכל מקום בספר. זה היה במקום מיוחד.

זה היה בהתחלה. בתחילתו של ספר. זה אומר לך דברים כמו מי כתב את הספר.

ונותן לכם קצת מידע על הספר. מי פרסם אותו, כל הדברים האלה. ושם הווירוס שינה את המידע.

אז פתאום, האנושות במקום להיות נאמנה לאלוהים. במקום להגיב לפקודותיו של אלוהים. עכשיו בתחילת הספר כתוב, זה ספר הנחש.

כי הנחש הוא שרימה את אדם וחוה. וכך הייתה לאנושות בעיה גדולה. שנמשכת עד היום הזה.

אז השאלה היא, איך אנחנו מרפאים את הדנ"א שלנו? איך אנחנו מתקנים את הבעיה הזו? לכולנו יש ספרים שאומרים שזה נכתב על ידי הנחש. ואנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים להיות רכושו של אלוהים.

אנחנו רוצים להגיב אליו. איך אנחנו עושים את זה? וכאן נכנס לתמונה אות בן האדם. עכשיו, באות בן האדם.

זה מספר סיפור. הסיפור הזה מתחיל עם אוריון. התחלנו לחקור את אוריון בערך בשנת 2010.

ולמעשה למדנו את זה במשך כ-10 שנים. אז למדנו הרבה על אוריון. אבל אל דאגה, אני לא אכסה את הכל היום.

אבל אני רוצה לציין כמה דברים שונים. שמראים לכם קצת על מה זה מייצג. וזה מגיע מההתגלות פרק 5. הרשו לי פשוט לנסח את זה אנכית.

אז בפרק 5 של חזון חזון. אני לא מתכוון להתייחס ספציפית לפסוקים שונים. אבל הסיפור נמצא שם פחות או יותר.

וזה מתאר את הסצנה של כס מלכות. כס מלכותו של אלוהים. וכמובן, לאלוהים יש שלוש ישויות.

האב, הבן ורוח הקודש. וכאן יש לנו את הכס המייצג את כס המלכות. כוכב לאב, לבן ולרוח הקודש.

אז יש את הסצנה הזו בתנ"ך של כס המלכות. והתנ"ך ממשיך. כתוב שהיו סביב כס המלכות.

ארבעה יצורים חיים. האם אתה רואה אותם? כל אחד מארבעת הכוכבים. הכוכבים הבהירים המקיפים את כס המלכות.

אז אוריון מייצג את כס מלכות האל. וזה ממשיך הלאה. והוא מתאר 24 זקנים.

במעגל סביב כס המלכות. עכשיו את אלה שאנחנו לא רואים,

אבל זה אומר לנו משהו. כי מה עוד מחולק ל-24 חלקים. ואתם שמים לב איך האנשים האלה סביב כס המלכות, ה-24.

הם מתוארים כזקנים. הם מתוארים במונחים של גילם. כמה זמן הם חיים.

וכך יש שם את רעיון הזמן. ואותם 24 זקנים סביב כס המלכות

מייצגים 24 שעות. בדיוק כמו שליום יש 24 שעות. אז זו רק סקירה קצרה.

אבל יש נקודה אחת חשובה במיוחד. כי כתוב שאחד ישב על כס המלכות. ומתאר אותו ככבש.

לאחר שנשחט. את מי מייצג השה? הוא מייצג את ישוע. הוא השה שנשחט.

והדבר המעניין הוא שלכוכבים האלה יש שמות. שמות שהיו שם מאז ימי קדם.

ושם הכוכב הראשון הזה הוא אלניטאק. זהו שם ערבי.

ויש לזה משמעות מיוחדת. זה אומר הפצוע. אז הטלה היה פצוע.

התנ"ך אומר שהוא נפצע בגלל פשעינו. זה ישעיהו נג. וכך אנו רואים

במיוחד סביב הכוכב הזה אלניטאק, שזהו שעון.

אז כאן מתחיל הסיפור שלנו. הוא מתחיל עם הטלה. והוא מתאר את הטלה כמי שנשחט

מֵהוּסַד הָעוֹלָם. כָּךְ מֵעֵת הַבְּרִיאָה.

וכך אלניטאק ושעון אוריון מצביעים אחורה

לבריאה. אגב, זה אלניטאק כי זה שם

תיאור דמותו של ישוע כפצוע.

זה שם לישו. בדיוק כמו שלפעמים אנחנו קוראים לו ישו. לפעמים אנחנו קוראים לו המשיח.

לפעמים אנו קוראים לו יתברך. יועץ נפלא. התנ"ך משתמש בשמות רבים.

שמתארים את אותה ישות, אלוהים בדמותו של ישוע. וכאן אנו רואים עוד אחת. הפצועה.

וזה מונח מקראי. הוא נפצע בגלל חטאינו. אבל אלניטאק היא הצורה הערבית לכך.

אז זה שם חדש לישו.

והתנ"ך אפילו אומר, "אכתוב לכם את שמי החדש".

מבטא גם את זה. בסדר, אז הנה לנו תיאור של המקדש ככס המלכות של אלוהים כמתואר בהתגלות.

וזה מביא אותי לפרק מעניין בתנ"ך. יחזקאל פרק מ"ז.

אני אתייחס לאנגלית, אבל יש שם גם את הספרדית והגרמנית.

וזה מתחיל. לאחר מכן הוא החזיר אותי. אז זהו יחזקאל בחזון. והוא

מדבר עם המלאך. וַיְשַׁבֵּנִי אֶל־הַמִּקְדָּשׁ.

אל דלת הבית. הוא רואה את החזון הזה בכמה פרקים. היכן שיחזקאל מציג חזון של מקדש, מקדש. וכאן. אם אוכל להבין את זה. לאחר מכן הוא החזיר אותי אל דלת הבית. והנה מים יצאו מתחת לסף הבית. עכשיו זה מעניין.

בואו נרד קצת לפסוק 3. וכאשר האיש שמחזיק את הקו בידו... אז אתה מישהו שמודד.

ויצא. מזרחה. משם באו המים.

וַיַּמְדֵד אֶלֶף אֲמָנָה. אִם הִנֵּה קִרְבַּת הַבַּיִת.

הוא מודד. אלף אמות. רחוק, רחוק.

קטע ארוך. ואז הוא הביא אותי דרך המים. והמים הגיעו עד הקרסוליים.

וְאָז מַדֵּד עוֹד אֶלֶף וְהוֹבִיאֵנִי בַּמָּיִם.

וַיָּהִי הַמָּיִם עַד הַבְּרֶכִים, וַיַּמְדַד עוֹד אֶלֶף, וַיָּהִי הַמָּיִם עַד הַמָּתְנִים.

ואז מדד עוד אלף. וזה היה נהר עמוק מדי. הוא לא יכול היה לעבור דרכו.

אוקיי. אז בואו נסתכל על זה ויזואלית. אם הנה קצה הבית. הוא מודד אלף אמות. ואז המים עד לקרסוליו.

הוא הולך עוד אלף. המים עד ברכיו. עוד אלף.

המים עד מותניו. ולבסוף. הוא מודד עוד אלף.

וזה מאוד גבוה. הוא לא יכול לעבור. אז מה זה אומר? ובכן.

קודם כל אנחנו רואים. יש סך הכל ארבעת אלפים אמות.

ואלה מתארים את המים הזורמים.

המים זורמים בכיוון אחד או בשני כיוונים? כיוון אחד. בכיוון אחד.

אנחנו מדברים על נהר שזורם בכיוון אחד. מה עוד זורם רק בכיוון אחד? הזמן זורם רק בכיוון אחד.

בסדר. עכשיו. תסתכלו שוב על הסימן של בן האדם.

ושיניתי את התמונה כי אוריון ידוע גם כשעון חול.

מה שמרמז גם על תפקידו כשעון.

אתה יודע איך שעון חול עובד. יש בו חול בקערה אחת.

וזה מתנקז לתוך השני. ואז אתה הופך את זה.

אז הנה יש לנו שעון שמודד זמן.

ומה עוד אתם רואים? זוכרים שאמרנו שזה המקדש בהתגלות. וממקדש זורם נהר. ובכן, זה מעניין. אז 4,000 האמות האלה אולי מייצגות 4,000 שנים. האם יש לכך ראיות? ובכן.

בואו נסתכל. קודם כל. מעניין אם נחזור ליחזקאל. אז בואו נלך לפסוק 8 ביחזקאל מ"ז. אז הוא אמר לי: המים האלה יוצאים אל עבר ארץ המזרח. נכון? אז הם באים מהמקדש.

והם יוצאים מזרחה. נכון? והם יורדים אל המדבר.

ונכנסים לים. ובכן, זה מעניין. הם יורדים אל המדבר ולתוך הים. האם אנחנו רואים את זה? בואו נסתכל שוב. אז יורדים. ולצערי אין לי את התמונה. אבל יש קבוצת כוכבים נוספת בנקודה הזו. זוהי קבוצת הכוכבים של כוכב הלכת. שמייצגת את השטן. בתנ"ך הוא ידוע כלווייתן. נכון? יש לו את ידיו על הנהר כאילו הוא מושך את הנהר למטה. והשטן מוביל אותנו או הוא מושך אותנו אל המדבר, אם אפשר לומר כך. ואז יורד אל המדבר, שם נמצא השטן.

שם עם הפיתויים שלו ואז למעלה אל הים.

וכמובן שזה לוויתן. איפה חיים לווייתנים?

בים. אז, למטה אל המדבר, שם נמצא השטן.

ואז לתוך הים, שם נמצא הלוויתן.

היכן נמצא אות בן האדם. ואז זה אומר משהו מאוד מעניין על מה שקורה.

הוא הביא אותי דרך המים. וסליחה, זה שוב פסוק שמונה.

הם יורדים אל המדבר. ותוך הים. וכאשר הם מובאים לשם.

יובל אל הים. המים ירפאו.

אז בואו נבהיר את זה לעצמנו. יש לנו ארבעת אלפים שנים שעוברות דרך המדבר. אל השממה בכל מקום עד שהמים ירפאו. וזה מייצג את ישו. זוהי דמות של אדם.

והאדם הזה מת. בדיוק כמו שישוע מת עבורנו. והוא מת ארבעת אלפים שנה לאחר הבריאה. כך הדבר.

אכן, נאמר שהוא נמשך ארבעת אלפים שנה. זה מצביע על תקופת ישו.

ואני רוצה לציין דבר נוסף. אוריון. כוכבים אלה מייצגים את פצעיו. זכרו שישוע הוא הפצוע. ולכן אוריון מראה לנו את הפצעים שהוא נשא עבורנו על הצלב. היכן היו פצעיו? בידיו. אז יש לנו את הפצעים על ידיו. רגליו.

היכן עוד היו לו פצעים? בצדו. על ראשו. היה לו כתר קוצים.

יש אפילו כוכב קטן לראש שמראה את כתר הקוצים. ואחרי שהוא מת, היה פצע מאוד משמעותי. כי הם תקעו את החנית בצידו.

ראוי לציין זאת. וזה מיוצג על ידי הכוכבים בצידו. ומה קרה כשהם דקרו את צידו?

דם ומים יצאו. ואתם רואים, יש שם אפילו את ערפילית אוריון שמטפטפת מטה את המים והדם. אבל במובן גדול יותר, זה משמש כנהר. הנהר הזה מייצג את זרימת הדם והמים מצדו של ישוע.

מאוד סמלי. אז אפשר לראות את זה ככה. מצידו זרם נהר של דם.

ובמשך 4000 שנה, כאשר האנושות עברה במדבר בחטא עד שהמשיח נתן את הדם הזה. לאורך כל הזמן הזה הם הביטו לאחור. או ליתר דיוק, הם ציפו לקורבן שלו, כאשר המים יירפאו. כאשר החיים ישוקמו, בזכות מה שישוע עשה על הצלב. הוא אפשר את שיקום חיינו.

כדי שהדנ"א שלנו ישוחזר. בדם זה הדנ"א.

וכך אנו רואים גם כאן במדבר. זהו מדבר החטא. היכן שאנו חווים את החוויה הזו. עם הדנ"א המשתנה שלנו.

עכשיו כתוב בספר משהו לא נכון.

וירוס החטא. זה בספר שלנו. אבל אחרי 4000 שנה, ישו בא והקריב קורבן.

ודמו מכסה את כל הזמן הזה. ואתם יודעים שכאן מסתיים סיפורו של יחזקאל. הנה 4000 השנים.

ויחזקאל חי בתקופה ההיא. מהבריאה ועד ישוע. יחזקאל חי בתקופה הזו. וזה היה החלק של הנהר שהוא לא יכול היה לחצות אותו כי הוא לא יחיה מספיק זמן. אבל הוא יכול היה להסתכל אחורה בהיסטוריה כדי לראות את תחילת אבותיו.

תמיד אפשר להסתכל אחורה בהיסטוריה, אבל לא אל העתיד. וכך הנה, מהבריאה ועד למשיח, ההתקדמות הזו. ואז יש לנו את הצלב.

אז כך מסתיים הסיפור אצל יחזקאל כי הוא לא יכל לראות רחוק יותר.

אבל כשאתה מסתכל על אות בן האדם בשמים, מה אתה רואה? זה שם למעלה.

לא. זה ממשיך. וכך השמיים משלימים את התנ"ך. בתנ"ך אנו רואים את החלק הראשון של הסיפור שמוביל לצלב. אבל בשמיים אנו רואים שזה ממשיך.

וכמובן, כמה שנים בערך חיינו מאז ישו?

2000. 2000 שנה מאז ישו. נכון? לפני אלפיים שנה.

אז אנחנו בתחום הזה. אחרי 4000 שנה ישו הקריב את קורבנו. ויוחנן תיעד זאת כנראה בפסוק המפורסם ביותר בתנ"ך. יוחנן ג', ט"ז. שם נאמר: "כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען כל המאמין בו לא יאבד, אלא יזכה לחיי עולם." זה מראה את אהבת אלוהים לאדם. אתם יודעים, לצלב יש שני חלקים.

ישנו חלק אנכי שמראה את הקשר בין אלוהים לאדם. אבל אז ישנו גם החלק האופקי שמראה את הקשר בין אדם לאדם. אז ישנו הקשר של אלוהים. אלוהים נתן את בנו יחידו כי אהב את העולם. וישוע כבן, הוא בא והפך לאנושי.

הוא היה אדם. ובדרך זו. הוא מראה את החלק האופקי של הצלב. היכן שהאדם עוזר לאדם.

ישוע כאדם עוזר לשארנו.

הוא מאחד אותנו בחזרה עם אלוהים. לכן אנו רואים את הסמליות שלהם בצלב עצמו. אבל שוב, הסיפור ממשיך.

כמה זמן עבר מאז הבריאה ועד ימינו?

במילים פשוטות. ששת אלפים שנה. אז אנחנו רואים שבסך הכל יש ששת אלפים שנה. אבל עד לתקופת ישו, היו רק ארבעת אלפים שנה. עכשיו יש לזה מקבילה מעניינת.

כי, למה ישוע מת? מה נשבר כדי שישוע ימות? זכרו, ספר הדנ"א שלנו הוא כמו החוק. זהו החוק שמגדיר מי אנחנו. וחוק אלוהים הוא זה שמגדיר מי הוא. זהו אופיו. וכאשר אדם וחוה חטאו, זו הייתה הפרת החוק. חוק הדנ"א שלהם השתנה. הוא נשבר.

אז, ישוע מת בגלל הפרת התורה. והוא מת אחרי ארבעת אלפים שנה. ובתורה, עשרת הדיברות, יש ארבע, ארבע הדיברות הראשונות מתארות את מערכת היחסים של אלוהים עם האדם. אני ה' אלוהיך.

אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים. לא יהיה לכם אלהים אחרים על פניי. זה בערך

לא יצירת פסלים. וגם על הקשר עם אלוהים.

אז ארבע המצוות הראשונות מתייחסות למערכת היחסים שלנו עם אלוהים.

בעוד ששש הדיברות האחרונות מתייחסות לסוגיה שבין אדם לבני אדם. לדוגמה,

כבד את אביך ואת אמך. לא תרצח. לא תנאף.

אל תגנוב. אל תשקר. אל תחמוד.

כל אלה עוסקים במערכות היחסים שלנו אחד עם השני. לכן, בעשרת הדיברות, אנו רואים את אותה מערכת יחסים בין אלוהים לאדם. בין אדם לאדם.

וזה מה שאנחנו רואים בזמן עצמו, בנהר הזה במשך ארבעת אלפים שנה. ארבע המצוות הראשונות. הן מצביעות על הזמן שבו אלוהים הראה את חלקו בברית. התורה. עשרת המצוות לברית שאלוהים כרת עם האדם.

אבל אחרי ששת אלפים שנה. יש משהו אחר.

מה אמר ישוע? הוא אמר. ביוחנן פרק י"ג בפסוק ל"ד.

ישוע מדבר. הוא אומר: מצווה חדשה אני נותן לכם. שתאהבו זה את זה. כיצד? כפי שאני אהבתי אתכם.

"זו משימה קשה", אמר ישוע. "עלינו לאהוב זה את זה כפי שהוא אהב אותנו." "שגם הוא אהב זה את זה." "איך ישוע אהב אותנו? מה הוא עשה? הוא נתן את חייו." ואז הוא אומר. "עלינו לאהוב זה את זה באותו אופן." "אה. זו בקשה מוגזמת. נכון. אבל,

ישוע אמר, אם אתם רוצים להיות תלמידיי, עליכם לשאת את צלבכם.

ומה תעשה? ולך אחריי. קח את הצלב שלך ולך אחריי.

עכשיו. מה זה אומר? חשבתי שיש צלב אחד, אבל ישוע אומר, קח את הצלב שלך. מהו הצלב שלנו? האם יש לנו גם משהו? ואכן. הנה הוא.

יש גם צלב לאדם. עכשיו שלנו שונה כי ישוע נתן את דמו, כדי שנוכל לחיות.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה. הדם שלנו לא יציל אף אחד, אבל הוא אמר קח את הצלב שלך. את הצלב שלך. הוא לא אמר קח את הצלב שלי.

הוא אמר קח את הצלב שלך. זה אומר שיש לנו צלב.

אין רק צלב אחד. יש שני צלבים.

יש את הצלב של ישו. ויש את הצלב של הכנסייה. ומה זה הצלב הזה?

בסיפור יחזקאל נאמר שלאורך כל הנהר הזה היו עצים נושאי פירות. והעצים בתיאור תואמים את התיאור בספר ההתגלות של עץ החיים. ופרי העץ הזה הוא פרי הצלב שנותן לנו את החיים האלה.

עכשיו, איפה אתה רואה את הצלב הזה אחרי 6000 השנים?

מה זה? מה יש מאחורי הצלב? זה שעון. יש זמן. והזמן הזה הוא הקורבן שלנו. אנחנו לא יכולים לתת את הדם שלנו. זה לא יעזור. אבל, מה אנחנו כן יכולים לתת? כי תחשבו על זה מנקודת מבטו של אלוהים. הוא רואה את העולם. לא רק חלק קטן ממנו.

כמו המקום בו אנו חיים. אבל הוא רואה את כל העולם. הוא רואה את כל אנשיו.

ויש לו אהבה עמוקה לעמו.

הוא רוצה להציל כמה שיותר אנשים. ולכן הוא מחליט לתת את עצמו, את חייו.

וכך בא ישוע. הוא נתן את חייו. ואם נסתכל על זה באותו אופן, אם נסתכל על העולם כיום.

ואם יש לנו את אותה האהבה. כמו שאמר ישוע, אהבו זה את זה כפי שאהבתי אתכם. איננו יכולים לתת את חיינו באופן שיציל אנשים אחרים. חיינו לא יעשו את מה שחייו של ישוע עשו. אבל אם אנשים אינם מוכנים, נוכל לתת את חיינו במונחים של זמן. וזה מה שגם מסומל כאן.

יש לנו את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. ואת מערכת היחסים שלנו עם הזולת.

ואנחנו נותנים את חיינו לאלוהים.

ואנחנו נותנים את חיינו למען אחרים. כדי שנוכל לעזור לאחרים. נכון.

כולנו יכולים לעזור אחד לשני. לאלוהים. למשיח.

אנחנו יכולים להצביע על הדרך לנהר דמו של ישו. ואנחנו יכולים לשאת את הצלב שלנו, את הקורבן שלנו. כי פעמים רבות. אתם יודעים, תחשבו על זה.

יש אנשים אחרים שאנחנו יודעים שאנחנו באמת לא אוהבים.

אתה מבין למה אני מתכוון? יש אנשים שאנחנו פשוט לא אוהבים, ולמען האמת זה לא שונה עם אלוהים. יש אנשים שאלוהים פשוט לא אוהב.

למה שאלוהים לא יאהב מישהו? למה אנחנו לא אוהבים מישהו? תחשבו על מישהו.

אל תזכירו את השם, אבל תחשבו על מישהו שאנחנו לא אוהבים. למה אתם לא אוהבים אותו?

האם זה בגלל המראה שלהם? כנראה שלא. כנראה שזה יותר בגלל מה שהם עושים. הם עושים דברים שאתה לא אוהב. הם עושים דברים שלא בהתאם לאופן שבו אתה עושה דברים. זה אותו דבר עם אלוהים. אנשים רבים עושים דברים שלא בהתאם לאופיו, לפי תורתו. הם מפרים את תורתו.

והוא לא אוהב את זה. זה לא טוב. אבל כמובן, הוא אוהב אנשים בכל מקרה. בדיוק כמו שהורה אוהב את ילדיו. למרות שלפעמים ילדיו לא עושים את מה שהם רוצים. הם לא מתנהגים כפי שהם היו רוצים, אבל הוא עדיין אוהב אותנו.

הוא עדיין אוהב את אלה שמפרים את חוקיו. עכשיו תחשבו על זה שוב עם האנשים שאתם לא אוהבים. איך עלינו להתייחס אליהם?

כיצד התייחס אליהם ישוע? ישוע הקריב קורבן עבורם.

למה? כי הם הפרו את החוק שלו. אז כשאתה רואה מישהו שאתה לא אוהב. וזו לדעתי הקורבן שבדבר. התגובה הטבעית שלנו כשאתה לא אוהב מישהו גם כן. בדיוק. תתרחק ממני.

אני לא רוצה להתעסק איתך. לך מפה. תעזוב אותי בשקט.

האם זה מה שישוע עשה? לא. ישוע אמר, אני לא אוהב אותם.

הם עוברים על החוק שלי. הם לא הדרך בה אני רוצה שדברים יהיו.

אבל מה הוא עשה? הוא אמר בסדר. אנחנו פשוט לא מסתכלים על כדור הארץ. לא.

הוא בא. הוא הפך לאחד איתנו. הוא התקרב עוד יותר, אבל הם עדיין הפרו את החוק שלו. והם אפילו הרגו אותו. זה הקורבן.

וזו הקורבן שאנחנו צריכים לעשות לעצמנו. זה הופך לדבר מאוד מעשי.

כשיש לנו אנשים שאנחנו לא אוהבים, במקום לומר להם, לכו מכאן! חשבו על מה שישוע עשה.

ומה שהוא קרא לנו לעשות. קח את הצלב שלך. את הצלב שלך.

ולכו אחריי. והוא בא ארצה. וכאשר תהיה לנו הפרספקטיבה הזו. כשאנו לומדים לקבל את נקודת המבט של אלוהים ולראות את הצלב שלנו.

אנחנו רואים אנשים באור אחר. עכשיו במקום האנשים האלה שאני לא רוצה להתעסק איתם. אני לא רוצה לראות אותם.

פשוט תזוז לי מהפנים. אנחנו רואים פוטנציאל.

וזה מה שנהר הדם הזה מראה לנו.

זה בדם. זהו הדנ"א. הדנ"א של ישו.

יש לנו את וירוס החטא. פגם בדנ"א.

הביא אותנו למדבר. אבל המים נרפאו על הצלב.

יש לנו כל מה שאנחנו צריכים לריפוי בצלב. עכשיו למים יש את הדנ"א של ישו. ואנחנו מקבלים את הדנ"א הזה על ידי אמונה.

וזה משנה את מי שאנחנו. זה מחזיר לנו את התקווה. ואז נוכל להסתכל על אחרים ולראות בראייה כמו של אלוהים. במקום להסתכל על איך הם עכשיו. אנחנו רואים מה הם יכולים להיות עם דם המשיח. וזו המהות של אות בן האדם. זה מראה לנו מה אנחנו יכולים להיות כשאנחנו מקבלים את דם המשיח. זוהי הישועה על ידי הדם.

אני רוצה לסיים עם סיפור. אולי כבר שיתפתי אותו עם חלקכם בעבר. זה באמת השפיע עליי מאוד. זה קרה מרחוק. כשהייתי צעיר. לפני בערך 20 שנה.

כל הכנסיות השונות באזור היו מתכנסות פעם בשנה.

ולחנות בחוץ במשך כ-10 ימים. ולעשות כמו פגישת התעוררות.

והיו אנשים שונים נותנים עדויות. ואדם אחד קם מלפנים. ובלי לומר דבר הוא הסתכל עליי. היו לו פנים ארוכות. והבעת פנים זועפת. עיניו היו אדומות אדומות. ובשרו היה שקוע. הוא פשוט הסתכל. הוא הסתכל עליי ואמרתי, וואו, הבחור הזה כועס.

והוא רק הסתכל, אבל הוא נתן עדות. והוא סיפר סיפור. אבל הוא שיתף כיצד ישוע שינה אותו, את ליבו. והוא הסביר כיצד הוא היה כועס מאוד כל הזמן. כל הזמן. וניתן היה לראות את זה. הוא השתנה, הדנ"א שלו. וניתן היה לראות את זה כי היה לו מראה שונה ממנו. הוא נראה כועס, אבל ישוע ריפא אותו. אז זה היה נחמד.

בשנה שלאחר מכן. חזרנו לפגישה הבאה.

הם הזמינו אותו למסור את עדותו שוב.

אז ראיתי אותו. והוא נראה שונה. הוא עדיין נראה קצת אותו דבר. עדיין היו לו חלק מהתווי פנים. עיניו לא היו כל כך אדומות. פניו התבקעו קצת.

לא הייתה לו את אותה הבעת פנים זועפת שהייתה לו קודם.

וחשבתי לעצמי, היה שם שינוי. אפשר היה לראות את זה בפנים שלו. שנה אחר שנה. הוא לא הופיע מקדימה אבל זיהיתי אותו בקהל. וראיתי אותו בכל שנה כשהוא היה שם. הוא נראה יותר ויותר שליו. לעיניים שלו היה הברק הזה.

הוא היה שמח. הוא חייך. הוא נראה כמו סבא ידידותי.

זה באמת הראה לי כמה החיים שלנו יכולים להשתנות בזכות דמו של ישוע. כי בדמו משוחזר הדנ"א. וזה אפילו יכול לשנות חלק מהתכונות שלנו. כי כשאתה חי בצורה מסוימת, זה משנה מי אתה.

שנה אחר שנה. אחר שנה, אתם עוקבים אחר אותם הרגלים, אותה דרך פעולה. זה משנה את הדנ"א שלנו. אבל כשאנחנו מגיעים למשיח, הוא יכול לבטל את זה. וזה על ידי אמונה. זה משנה את מי שאנחנו. ואז אנחנו הופכים לאדם חדש. אז סיפור אות בן האדם הוא סיפור של אמונה בדמו. ושל הכוח שהוא נותן לנו להשתנות. וזה גם מזכיר לנו את הפוטנציאל של אנשים.

כי למשל, האיש הזה שדיברתי עליו. אם תסתכלו עליו, אתם עשויים לומר,

הנה שוב הבחור הכועס הזה. אני לא רוצה להיות איתו. תתרחקי ממני.

או. אתה מסתכל עליו כמי שאלוהים יכול לשנות.

מישהו שאלוהים יכול להשתמש בו. מעולם לא פגשתי אותו. אני לא יודע מה שמו.

מעולם לא דיברתי איתו. אבל ראיתי אותו מרחוק וזה השאיר רושם עמוק על חיי. כי ראיתי לנגד עיניי מה אמונה במשיח יכולה לעשות.

זה משנה את מי שאתה. זה כותב מחדש את הספר שלך. זה הספר של חייך.

וכאשר ישו הוא מחבר הספר ההוא.

אז אנו משקפים את אופיו. אנו משקפים את הקרבתו ואת אהבתו לאחרים. ואז נחשו מה קורה?

במקום לראות אנשים רק כשווים.

רק כמו מישהו שהוא כמונו.

ואנחנו לא רוצים להיות איתם. במקום זאת, אנחנו רואים אותם כמו שאלוהים רואה אותם.

אנו רואים אותם כילדיו. שאולי לא בצורה הנכונה. אבל הם ילדיו.

ואנחנו אוהבים אותם. ואנחנו רוצים לעשות מה שאנחנו יכולים כדי להביא אותם בדרך הנכונה. זו ההקרבה שלנו. וזו ההקרבה.

לכך אלוהים קורא לנו. מהזמן שהוא היה כאן על פני האדמה ועד עכשיו, כאשר אנו רואים את אות בן האדם בשמים.

אז עם זה. בואו נתפלל.

אבי היקר שבשמיים. אנו מודים לך על נפלאותיך שבשמיים, אשר מראות את אופייך. והראו לנו למה אתה קורא לנו להיות. ואף נותנים לנו הבנה כיצד לשקף זאת באופיינו, בחיינו.

על ידי אמונה בך. וראיית כל אחד ואחת כבעל פוטנציאל לקבל את אופיו של ישו.

להחזירם לתורתך. וזו רצוננו שרבים ישובו אליך. שתכיר אותם ותזהה אותם לפני שיהיה מאוחר מדי.

אז אלוהים, אנו מבקשים את עזרתך.

כי לעתים קרובות אנו נופלים ועושים טעויות. ובכל זאת הראית לנו שיש לנו גם חלק אופקי של הצלב שלנו.

היכן שיש לנו את הבעיות שלנו, אנחנו עדיין יכולים לעזור לאחרים.

אנו עדיין יכולים להרים את אחינו. אנו עדיין יכולים לעבוד עם אחרים. להראות להם מי אתה ומה אתה יכול לעשות. תודה לך שנתת את בנך עבורנו כדי לתת את דמו שישיב אותנו לדמותך. כפי שאנו מקבלים זאת באמונה. ואנו אוהבים אותך ומודים לך על כל מה שעשית. ואנו מבקשים מנוכחותך לאפשר לנו לעשות זאת עבורנו. להקריב את עצמנו, את רגשותינו, את רצונותינו למען מטרתך. ולטובת אחינו בני האדם. אנו מבקשים זאת ממך. בשם ישוע, אשר נפצע בעד חטאינו. ומת על הצלב. אמן.